שפיר מבנים תעשיות (2002) בע"מ נ' חקמון

פסק דין

1.לפני תביעה לביצוע שטר חוב ע"ס 13,508 ₪, אשר חתום ע"י הנתבע כעושה השטר לפקודת התובעת. שטר החוב הוגש לביצוע בלשכת הוצל"פ ביום 27.03.13 במסגרת תיק מספר 0129778121 (להלן: "שטר החוב").

2. ע"פ החלטה מיום 09.07.12 ניתנה לנתבע רשות להתגונן.

3.בדיון ישיבה מקדמית שהתקיים ביום 09.01.13, ויתרו ב"כ הצדדים על חקירת המצהירים, והוסכם כי ייתן פסק דין מנומק על סמך החומר המצוי בתיק וסיכומים בכתב.

טענות התובעת:

4.ביום 03.03.11 נחתם בין התובעת לבין הנתבע הסכם אספקת בטון (להלן:"ההסכם").

ההסכם צורף וסומן כנספח 2 לכתב התשובה מטעם התובעת.

כמו כן, להבטחת התחייבויות הנתבע כלפי התובעת חתם הנתבע על שטר החוב נשוא ההליך ועל אישור והרשאה בלתי חוזרים שצורפו וסומנו כנספח 1 לכתב התשובה מטעם התובעת.

5. שטר החוב הוגש לביצוע בגין חוב שנותר הנתבע חב לתובעת ע"ס 13,508 ₪.

6. לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל, שילם הנתבע לתובעת סך 7,000 ₪ בגין חוב שאינו שנוי במחלוקת.

7.לנתבע לא עומדת כל זכות קיזוז כנגד התביעה, בגין הנזקים הנטענים על ידו, שכן, ע"פ כתב "אישור והרשאה בלתי חוזרים" (נספח 1 לכתב התשובה), עליו חתום הנתבע, התחייב והסכים הנתבע, שלא לטעון כלפי התובעת כל טענת קיזוז ביחס להליכים שינקטו מכוחו של השטר.

8.בהתאם לסעיף 18 להסכם עליו חתום הנתבע, נקבע במפורש כי לא תהא ללקוח (הנתבע) זכות קיזוז כלפי התובעת, ומשכך מנוע הנתבע מלהעלות טענה זו.

9.למעט פגישה מו"מ אחת שנערכה בין הנתבע לנציג התובעת בניסיון להביא את הנתבע לשלם את חובו בטרם נקיטת הליכים משפטיים, אשר לא נשאה תוצאות, לא התקיים מו"מ נוסף בין הצדדים.

10.קיומו של מו"מ לכאורה אינו מקנה לנתבע כל זכות שבדין, אשר ע"פ ההסכם וההתחייבות עליהם חתום הנתבע במפורש, אינם מוקנים לו. ע"פ סעיף 20 להסכם, שינוי של הוראות ההסכם יעשה בכתב ובחתימת התובעת, ומשלא ניתנה הסכמה בכתב שכזו, עומדת בתוקף הוראת סעיף 18,בדבר הסכמת הצדדים על ויתור העלאת טענת קיזוז כנגד שטר החוב.

11. בחשבונית מס' 17655 שהוציאה התובעת לנתבע לא בוצע חיוב בכפל. התובעת מכחישה את הטענה לפיה נתנה אישור להחלפת בטון שסופק לנתבע. הטענה נטענה לראשונה רק בתצהיר ההתנגדות. לטענתה, לא הוחזרה ע"י הנתבע משאית בטון ולא נמצא אצל התובעת תיעוד בגין החזרת סחורה.

12. לנוכח הפרה היסודית של הנתבע את ההסכם, זכאית התובעת ע"פ הוראת סעיף 2(א)(2) לכתב אישור והרשאה בלתי חוזרים, לסכום החוב הנושא הצמדה וריבית, ובנוסף לפיצוי מוסכם בשיעור 10% מסכום החוב המשוערך בצירוף מע"מ בגין הוצאות לא כולל הוצאות המשפטיות ושכ"ט עו"ד.

טענות הנתבע:

13. התובעת חייבה את הנתבע בחשבונית 17655, חיוב כפול, בגין בטון פגום שהושב לתובעת, ואשר בגינו יש להפחית סך של 1,477 ₪ מסכום החוב.

14.לנתבע עומדת זכות קיזוז בסך של 4,120 ₪ כנגד התובעת בגין נזקים שנגרמו לו, עקב איחור בהגעתה של משאית בטון שהוזמנה ביום 27.11.11 לאתר הבניה.

15.עובר להגשת שטר החוב לביצוע, נוהל משא ומתן בין הנתבע לבין התובעת, בו העלה את טענותיו לעניין הקיזוז ולעניין ההפחתה בגין חיוב כפול. התנהגות התובעת לפיה ניהלה מו"מ, תוך מצג שווא, שולל מהתובעת את יכולתה להסתמך על התנאים הכתובים בשטר החוב, כי אין להעלות זכות קיזוז.